<h1>ארחות חיים הלכ' חליצה סימן ב'</h1>
<h2>דף יח.</h2>
תניא בספרי ועלתה יבמתו צריכין לעלות בגבהה של עיר לחלוץ וצריכה [להמתין] ג' חדשים לאחר מיתת הבעל לחלוץ. ומותרת מיד [להנשא] דלא דמי לגט דאמר רב משעת נתינה ואפילו מת בעלה מן האירוסין צריכה להמתין ג' חדשים ואפילו [אינה רוצה רק] ליארס. והיכא שמת היבם לאחר (יותר מג') [שלשה] חדשים למיתת הבעל אחיו אפילו הכי צריכה להמתין ג' חדשים לאחר מיתת היבם. כך פסק ה"ר יוסף בר' אהרן בתשובה אחת. ולא כייפינן לחלוץ דחליצה מעושה פסולה אלא מטעינן ליה וכו' הילכך לא כייפינן ליה ולא שבקינן ליה ליבם כיון דמצות חליצה קודמת למצות יבום. וכן נמי פסק ר"ת דהכי הלכתא מצות חליצה קודמת בזמן הזה כסתם משנה דבכורות וכסתם משנה דחמש עשרה נשים ומה שאמרו בבכורות מצות יבום קודמת הני מילי בראשונה שהיו מכוונים לדבר מצוה. ועכשו שאין מכונין לדבר מצוה מצות חליצה קודמת. ומצוה בגדול [ליבם] לא רצה הולכין אצל הקטן [הימנו] לא רצה הולכין עד שמגיעין אצל הקטן שבכולן. ואם האיש בעיר אחת והיבמה בעיר אחרת משפט שהיבמה הולכת אצל היבם כדאיתא פ' זה בורר וצריכין להיות [שלשה] דיינין. ושליח ב"ד צריך לשוויה סנדל ברגלא דימינא דיבם ותיתי יבמה קמיהו ומקרו לה בלשון הקדש מאן יבמי וגו' ותעשה כל המעשה כמו שכתוב למעלה. ומצוה למיתב תמן חמשה. ומאן דכתב גט חליצה ליכתוב במותב תלתא כחדא הוינא. ולחתום תלתא דאמר ליה מר ר' יהודאי גאון לספריה לא תכתוב אלא במותב תלתא וחתמו תלתא. וצריך לסרגולי מגלתא ולשרטוטיה דהלכתא כר' יצחק דאמר שתים כותבין בלא שרטוט שלש אין כותבין עכ"ל.
